החלטה בתיק ב"ל 23495-05-12

1.         התובעת עותרת להכיר באוטם שריר הלב בו לקתה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.         להלן הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת -

א.         התובעת עבדה במשך תשע שנים כאחראית משמרת בסופרמרקט ברמת אביב שבבעלות חברת מ.מ.ש. אור שיווק בע"מ (להלן - חברת מ.מ.ש). שניים מבניה של התובעת (יחד עם שותף שלישי) הם בעליה של חברת מ.מ.ש.

ב.         בעלה של התובעת אף הוא עבד בסופרמרקט.

ב.         הסופרמרקט נמכר לחברת "דן ספיר קמעונות בע"מ" (להלן - חברת דן ספיר).

ג.          מר ירדן אליסה (להלן - ירדן) התמנה כמנהל הסופרמרקט מטעם המעביד החדש, חברת דן ספיר.

ד.         ביום 13.8.10 התובעת פנתה למוקד רפואי בתלונה על כאבים בקדמת החזה. היא הופנתה לחדר מיון ושוחררה לביתה. למחרת פנתה שוב ליון עקב כאבים בחזה ואושפזה.

3.         לטענת התובעת (סעיפים 1-10 לתצהירה), ביום 12.8.10, יום חמישי, בשעות הערב, לקראת סוף המשמרת, היא יצאה להפסקת סיגריה. במהלך אותה הפסקה היא שוחחה עם ירדן והוא סיפר לה על כוונת החברה לפטר אותה. בין הצדדים התפתח ויכוח והתובעת התרגזה הן מהעובדה שכך קיבלה את הודעת הפיטורים והן מהיחס כלפיה. היא שבה לביתה בתום המשמרת בסביבות השעה 23:00.

למחרת בבוקר, ביום 13.8.10, התובעת התעוררה כשאינה חשה בטוב. היא ביקשה מבעלה, שהלך לעבודה אם יש ממש בדברים שנאמרו לה ערב קודם. לאחר שהתברר שאכן התובעת תפוטר, בעלה של התובעת התקשר אליה וסיפר לה את הדברים. (ראוי לציין כי בנקודה זו גרסת התובעת אינה אחידה, כפי שיפורט להלן, והכוונה לשאלה עם מי דיבר בעלה).

באותו יום התובעת פנתה למוקד הרפואי שהפנה אותה למיון, אך היא שוחררה לביתה.

למחרת, 14.8.10, היא אושפזה ואובחנה כלוקה באוטם חד בשריר הלב.

4.         בסעיף 79 לחוק הוגדרה "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הוגדרה בחוק כ -

                        "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

5.         רק לאחרונה חזר בית הדין הארצי על התנאים להכרה באוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה" (עב"ל (ארצי) 42970-06-13 זבדה - המוסד לביטוח לאומי, 15.5.14) ופסק כך (ההדגשות במקור - ד.ו.):

"לפי הפסיקה, 'על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, מן ההכרח לקבוע קודם כל קיומו של אירוע חריג בחיי עבודת המבוטח המצדיק מינוי מומחה רפואי' (עב"ל 24285-02-12 אגבאריה מוחמד חוסין - המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.11.13). אירוע חריג יכול למצוא את ביטויו בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן, ובחינת השאלה אם מדובר באירוע חריג תיעשה באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח הספציפי (עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.1.12). עם זאת, בדיקה זו מצריכה קיומן של ראיות אובייקטיביות, ואין די באמירה גרידא של המבוטח (עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.2.14)."

ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 36264-05-10 מלמד - המוסד לביטוח לאומי, 5.12.11; עב"ל (ארצי) 45023-09-11 בירן - המוסד לביטוח לאומי, 4.12.12; עב"ל (ארצי) 349/06 בלומשטיין - המוסד לביטוח לאומי, 22.10.07; עב"ל (ארצי) 614/08 מרקוביץ' - המוסד לביטוח לאומי, 13.7.09; עב"ל (ארצי) 663/08 זילבר - המוסד לביטוח לאומי, 22.2.09.

על רקע ההלכה הפסוקה, המתוארת לעיל, יש לבחון את הראיות שהוצגו.

6.         בישיבת ההוכחות נשמעו עדויות התובעת, בעלה ומר אייל ניסן שעבד בתקופה הרלוונטית יחד עם התובעת ובעלה.

7.         להלן תמצית טענות הצדדים: